

גרד בפות ובנרתיק
סיבות אפשריות ומתי לפנות לרופאה
שוב הגרד חזר? נמאס לך לצאת באמצע פגישה כדי להתגרד בשירותים?
נמאס לך שאי אפשר לקיים יחסי מין מרוב גרד?
גרד בפות ובנרתיק הוא תלונה שכיחה שעלולה לפגוע באיכות החיים: בתפקוד בעבודה, באיכות השינה, ברוגע הנפשי, ושלא לדבר על חיי המין. מי יכולה לחשוב על יחסי מין כשהפות לא מפסיקה לגרד?
לא תמיד התסמין הוא גרד. לעיתים זו תחושת אי נוחות, תחושת נמלים או עקצוץ, או פשוט תחושה קבועה של הפות והנרתיק.
למרות שגרד בפות ובנרתיק הוא תלונה נפוצה, נשים מנסות לעיתים למצוא פתרונות בכוחות עצמן ונוטות שלא לשתף ולא לדבר על הגרד.
גרד בפות ובנרתיק הוא סימפטום ולא אבחנה. מאחוריו יכולות לעמוד סיבות שונות, וחלקן נראות דומות מאוד. לכן קשה לזהות לבד מה הסיבה, וטיפול שמתאים לסיבה אחת עלול לא לעזור, ולפעמים להחמיר, כשמדובר באחרת.
כשאת סובלת מכאבים בגרון, את הולכת לרופא המשפחה, שמבצע בדיקה פיזיקלית, ולעיתים גם נלקחות בדיקות מעבדה ותרבית. אז מדוע כשמדובר בגרד בפות את מנסה לטפל בעצמך ולא מגיעה לקבל אבחנה וטיפול מדויקים?
בעמוד זה נעבור על הסיבות האפשריות לגרד, על דרכי האבחון שלהן ועל חשיבות הבדיקה.
מהן הסיבות האפשריות לגרד בפות ובנרתיק?
הסיבות לגרד בפות ובנרתיק הן שונות ומגוונות, וכאן נסקור את השכיחות שבהן.
דלקת עור ממגע
אזור הפות והנרתיק רגיש יותר מאזורים אחרים בגופנו, ולכן ייתכן שהוא נחשף לתכשירים שגורמים לגירוי בעור הפות, מבלי שהם גורמים לגירוי במקומות אחרים בגוף. חשיפה לחומרים מגרים (איריטנטים), ובהם סבונים, מגבונים, חומרי ניקוי לכביסה, מוצרי היגיינה כמו תחבושות ותחתוניות, בשמים ובדים מסוימים, יכולה לגרות את עור הפות והנרתיק ולגרום לגרד ולצריבה. הגרד נוטה להתחיל או להחמיר סביב השימוש במוצר מסוים. לעיתים גם חשיפה לנוזלי גוף, כגון הזעה ושתן, יכולה לגרום בפני עצמה לגירוי של העור ולצריבה.
[קישורים: דלקת עור ממגע, היגיינה נשית ]
זיהומים נרתיקיים
זיהומים בנרתיק, כמו פטרייה [קישור: דלקת נרתיק פטרייתית] וטריכומונס, עלולים לגרום לגרד, לצריבה, לכאבים ביחסי מין, לתחושת נפיחות ולפעמים גם להפרשה או לאדמומיות. הטיפול חייב להיות מבוסס על אבחנה מדויקת, משום שטיפול שגוי יכול להחמיר את המצב. למשל, אם אישה סובלת מדלקת נרתיק פטרייתית ובטעות נחשוב שמדובר בטריכומונס, הטיפול באנטיביוטיקה (פלאג'יל, הטיפול המקובל לטריכומונס) עלול להחמיר את הדלקת הפטרייתית. ולכן אבחנה נכונה היא הבסיס לקבלת טיפול נכון, וכדאי להימנע מנטילת טיפולים אמפיריים, כלומר טיפולים על סמך ניחוש וללא אבחנה.
מחלות עור של הפות
מחלות כמו ליכן סקלרוזוס, ליכן פלנוס, פסוריאזיס ועוד הן מחלות עור כרוניות שיכולות להתבטא בגרד מתמשך ובשינויים בעור. מחלות אלה אינן זיהומיות, והטיפול בהן מתבסס על טיפול אנטי־דלקתי מקומי (לרוב משחה סטרואידלית מקומית). אבחון מוקדם עוזר להחזיר את העור למצבו הקודם (אם לא נוצרו הידבקויות משמעותיות), וגם מונע התקדמות של המחלה ואת סיבוכיה המשניים. [קישורים: ליכן סקלרוזוס, ליכן פלנוס]
ליכן סימפלקס כרוניקוס
LICHEN פירושו בעברית חזזית, על שום השינוי בטקסטורת העור: העור מעובה ומחוספס. סימפלקס פירושו פשוט, ללא סיבוכים משניים. כרוניקוס פירושו מהלך כרוני, הנמשך מעל 3 חודשים.
במצב זה יש גרד כרוני שיכול להיגרם מחומרים מגרים (איריטנטים) או מאלרגנים, והוא מוביל לעיבוי של העור ולשינוי בטקסטורה שלו. "מנגנון הגירוי והגרד" מזין את עצמו בתהליך עצמי. במצב זה לרוב יש התעוררות ספונטנית להתגרד במהלך הלילה, השפתיים הגדולות מעורבות באופן חד־צדדי או דו־צדדי, ונשים מתארות דחף בלתי נשלט להתגרד, לעיתים עד כדי פציעה עצמית.
שינויים הורמונליים ואטרופיה נרתיקית
ירידה ברמת האסטרוגן (הורמון המין הנשי) וכן ברמות האנדרוגנים (הורמוני מין גבריים שבראשם טסטוסטרון), למשל בגיל המעבר, בנטילת גלולות ממושכת או בתקופת הנקה, יכולה לגרום ליובש, לאי נוחות, לגרד ולצריבה באזור.
[קישור: אטרופיה נרתיקית]
סיבות נוספות, נדירות יותר
ישנן סיבות נדירות יותר לגרד, כמו קונדילומות, מצבים טרום ממאירים וגרד על רקע עצבי, שיכולים לגרום לגרד בעיקר בעור הפות.
מתי כדאי לפנות לרופאה?
כדאי לקבוע בדיקה אם:
-
הגרד נמשך ולא חולף
-
הגרד חוזר שוב ושוב
-
העור נראה שונה: לבן, אדום, סדוק, מעובה, או עם פצעים וחתכים
-
יש גם כאב, צריבה או דימום
-
יש הפרשה חריגה או ריח לא נעים המלווים את הגרד
-
הופיע נגע חדש או כיב בפות
-
הגרד מפריע לאיכות החיים: לשינה, לעבודה או לחיי המין
אין צורך לסבול. הקדימי להיבדק, כדי לאבחן את מקור הגרד, לקבל טיפול הולם ולשפר את איכות חייך.
מה לא כדאי לעשות?
-
לגרד. למרות שקשה מאוד להימנע מהגרד, הגרד עצמו פוגע בשלמות העור ולכן יכול להחמיר את הגרד והגירוי.
-
להשתמש במים חמים, סבונים אינטימיים, מגבונים או שטיפות. כל אלה עלולים לגרות את העור ולהחמיר את מצבך. העדיפי מים קרים, הימנעי מתכשירים וסבונים ופני לבדיקה.
-
להתחיל טיפול בלי לדעת מה הסיבה. טיפול לא נכון יכול להחמיר את המצב הקיים. אם תגיעי לבדיקה לאחר טיפול, כשהגרד כבר חלף, לא נוכל לתת אבחנה וטיפול.
איך נראית הבדיקה במרפאה?
הבדיקה במרפאה מתחילה בשיחה. במהלך השיחה ננסה לדייק את התסמינים ונתמקד במועדי הגרד (מתי מגרד?), בגורמים המעודדים את הגרד או מקלים עליו ובקשר בין הווסת לבין הגרד. אם נלקחו בעבר בדיקות מעבדה, כגון תרביות נרתיק ו-STD PCR, הקפידי להביא את התוצאות מודפסות למרפאה. אם קיבלת טיפולים בעבר, אנא הביאי רשימה שלהם ואת השפעתם על הגרד.
לאחר שיחה מדוקדקת תתבצע בדיקה גופנית. במהלך הבדיקה נסתכל על עור הפות בחיפוש אחר שינויים בצבע העור, בטקסטורה שלו ובשלמותו (את מוזמנת להצטרף אלינו לבדיקה באמצעות מראה). לעיתים נגדיל את הפות בהסתכלות בזכוכית מגדלת. לאחר מכן, באמצעות ספקולום (מכשיר פלסטי קטן המוחדר לתוך הנרתיק), נסתכל על שינויים דלקתיים בעור הנרתיק, ונדגום הפרשה מהנרתיק באמצעות מטוש (סוג של קיסם אוזניים ארוך, לא כואב). את הדגימה נניח על נייר pH ועל זכוכית נושא להסתכלות במיקרוסקופ. במידת הצורך ניקח בדיקות משלימות: תרבית נרתיק ו-STD PCR.
לעיתים נדירות יש צורך בביופסיה מעור הפות כדי להשלים את האבחנה המדויקת לצורך הטיפול המדויק.
מאמר זה נכתב ועודכן על ידי ד"ר חלי ריבק, מומחית בגינקולוגיה ובמחלות הפות והנרתיק | עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026